דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס נוֹלְדָה בִּשְׁנַת 1802 לְבַיִת עָשִׁיר מְאוֹד בַּעֲיָרָה קְטַנָּה בְּמֵסֵצ’וּסֵטְס שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. אֲבָל עַל אַף שֶׁמִּשְׁפַּחַת דִיקְס לֹא הָיְתָה עֲנִיָּה כְּלָל, דוֹרוֹתֵאָה נֶאֶלְצָה תָּמִיד לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים יְשָׁנִים וּמְרֻפָּטִים, וְלֶאֱכֹל מְעַט.

הַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה שֶׁאֶת כָּל כַּסְפֵּי הַמִּשְׁפָּחָה בִּזְבֵּז אָבִיהָ שֶׁל דוֹרוֹתֵאָה עַל הַדְפָּסַת עֲלוֹנִים שֶׁתֵּאֲרוּ אֶת דֵּעוֹתָיו הַדָּתִיּוֹת הַנֻּקְשׁוֹת. הוּא כָּתַב מַאֲמָרִים עַל כָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים צְרִיכִים לִהְיוֹת יוֹתֵר דָּתִיִּים, שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּשׁוּם פָּנִים, וְשֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל הַזְּמַן חֲמוּר סֵבֶר וּרְצִינִי. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, הוּא כָּתַב שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת יוֹתֵר כָּמוֹהוּ, וּפָחוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם.

אַף עַל פִּי שֶׁאַף אֶחָד לֹא קָרָא אֶת הָעֲלוֹנִים הָאֵלֶּה, אָבִיהָ שֶׁל דוֹרוֹתֵאָה הִתְעַקֵּשׁ לְהַדְפִּיס עוֹד וְעוֹד מֵהֶם, וְהִכְרִיחַ אֶת דוֹרוֹתֵאָה וְאֶת אָחִיהָ לִכְרֹךְ אֶת מְאוֹת הָעֳתָקִים שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁהוּא יוּכַל לְחַלֵּק אוֹתָם בָּרְחוֹב אוֹ לִתְחֹב אוֹתָם לְתֵבוֹת הַדֹּאַר שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים.

כְּשֶׁאָבִיהָ לֹא הָיָה בַּבַּיִת, דוֹרוֹתֵאָה נִצְּלָה כָּל הִזְדַּמְּנוּת לִבְרֹחַ לָעוֹלָם הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ – עוֹלַם הַסְּפָרִים. הִיא קָרְאָה כָּל סֵפֶר שֶׁהִצְלִיחָה לְהָנִיחַ עָלָיו אֶת יָדֶיהָ. אֲבָל, בְּכָל פַּעַם שֶׁאָבִיהָ הָיָה חוֹזֵר הַבַּיְתָה, הָיְתָה מְמַהֶרֶת לְהַחְבִּיא אֶת הַסֵּפֶר שֶׁקָּרְאָה, וְנִגְּשָׁה לַעֲזֹר לוֹ בַּמְּלָאכָה הַשְּׂנוּאָה עָלֶיהָ כָּל כָּךְ – כְּרִיכַת הָעֲלוֹנִים.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר דּוֹרוֹתֵאָה הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, הִיא קָרְאָה סֵפֶר מְרַתֵּק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֶת אָבִיהָ נִכְנָס הַבַּיְתָה. הִיא אֲפִלּוּ לֹא שָׁמְעָה אוֹתוֹ קוֹרֵא לָהּ “דוֹרוֹתֵאָה! דוֹרוֹתֵאָה!” לִסְפָרִים יֵשׁ לִפְעָמִים הַכּוֹחַ הַזֶּה לִשְׁאֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָמָם.

כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל חַדְרָהּ וּמָצָא אוֹתָהּ שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ סֵפֶר הַרְפַּתְקָאוֹת, הִתְעַצְבֵּן מְאוֹד. “עַל מָה אַתְּ מְבַזְבֶּזֶת אֶת הַזְּמַן שֶׁלָּךְ!” הֵחֵל לִצְעֹק, זוֹעֵף עַל שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁל הַיּוֹם הֵם לֹא מָה שֶׁהָיָה פַּעַם. לְאַחַר מִכֵּן, אָבִיהָ שֶׁל דוֹרוֹתֵאָה לָקַח אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדֶיהָ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הָאָח הַבּוֹעֶרֶת בַּסָּלוֹן.

דוֹרוֹתֵאָה הָיְתָה הֲמוּמָה מֵהַפְּעֻלָּה הָאַלִּימָה שֶׁל אָבִיהָ וּמְאֻכְזֶבֶת מִכָּךְ שֶׁלֹּא תּוּכַל לִקְרֹא אֶת סוֹף הַסִּפּוּר, וְכִמְעַט שֶׁהִתְחִילָה לִבְכּוֹת. וְאוּלָם, לִפְנֵי שֶׁהַדְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינֶיהָ, חֲמָתָהּ בָּעֲרָה בָּהּ.

“בִּזְבּוּז זְמַן?!” שָׁאֲלָה אֶת אָבִיהָ בְּכַעַס. “מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כָּל הַיּוֹם – זֶה בִּזְבּוּז זְמַן, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל בִּזְבּוּז כֶּסֶף!”

עַל אַף שֶׁהָיָה רָגִיל לִצְעֹק עַל כֻּלָּם, אָבִיהָ לֹא הָיָה רָגִיל שֶׁצּוֹעֲקִים עָלָיו. הוּא פָּשׁוּט שָׁתַק, וּבִזְמַן שֶׁדִּבְּרָה כְּבָר חָשַׁב עַל עָלוֹן מְיֻחָד שֶׁיַּדְפִּיס עַל הַצֹּרֶךְ בְּמַתַּן חִנּוּךְ נֻקְשֶׁה יוֹתֵר לִילָדִים.

דוֹרוֹתֵאָה לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְהָנִיחַ לָעִנְיָן; “אַתָּה, שֶׁמְּבַזְבֵּז אֶת כָּל כַּסְפֵּי הַמִּשְׁפָּחָה עַל עֲלוֹנִים שֶׁאִישׁ לֹא קוֹרֵא וְלֹא רוֹצֶה לִקְרֹא, אַתָּה לֹא תַּגִּיד לִי שֶׁאֲנִי מְבַזְבֶּזֶת אֶת הַזְּמַן שֶׁלִּי!”

כְּמוֹ כָּל אָדָם שֶׁגּוֹעֵר בְּחַלָּשִׁים וּמִתְנַשֵּׂא מֵעַל כֻּלָּם, גַּם אָבִיהָ שֶׁל דוֹרוֹתֵאָה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר פַּחְדָן גָּדוֹל. הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה וְהָאַמִּיצָה הַנִּצֶּבֶת כָּךְ מוּלוֹ וּמִתְחַצֶּפֶת, וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי דְּבָרֶיהָ. הוּא הִצְלִיחַ רַק לְמַלְמֵל דְּבָרִים כְּמוֹ “אֲנִי רַק מְנַסֶּה לַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר”, אוֹ “אָז מָה? אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת טוֹב יוֹתֵר?”

בְּרֶגַע שֶׁאָמַר אֶת הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן, דוֹרוֹתֵאָה זִנְּקָה עַל הַהִזְדַּמְּנוּת וְקָרְאָה: “בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת טוֹב יוֹתֵר! אֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֵיךְ עוֹשִׂים שִׁנּוּי אֲמִתִּי!” בְּמִלִּים אֵלֶּה דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס עָזְבָה אֶת בֵּית אָבִיהָ בְּגִיל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְעָבְרָה לָעִיר בּוֹסְטוֹן, לָגוּר בְּבֵית סָבָתָהּ.

הַחַיִּים הָעַצְמָאִיִּים בָּעִיר הַגְּדוֹלָה לֹא תָּאֲמוּ אֶת חֲלוֹם הַחֹפֶשׁ שֶׁדּוֹרוֹתֵאָה דִּמְיְנָה לְעַצְמָהּ. סָבְתָא שֶׁלָּהּ אָמְרָה לָהּ שֶׁאִם הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת אָדָם בּוֹגֵר וְעַצְמָאִי, הִיא תִּהְיֶה חַיֶּבֶת לִמְצֹא לְעַצְמָהּ עֲבוֹדָה. וְכָךְ, דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס הֵחֵלָּה לַעֲבֹד בְּתוֹר מוֹרָה בְּבֵית סֵפֶר לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה בְּעַצְמָהּ.

מִסְתַּבֵּר שֶׁכָּל הַסְּפָרִים שֶׁקָּרְאָה לַהֲנָאָתָהּ בְּבֵיתָהּ הִשְׁפִּיעוּ עֲמֻקּוֹת עַל מוֹחָהּ. הִיא הָיְתָה לְמוֹרָה מְצֻיֶּנֶת, וְתַלְמִידֶיהָ אָהֲבוּ אוֹתָהּ עַד מְאוֹד, וְחִישׁ מַהֵר הֻזְמְנָה לְלַמֵּד בְּבֵית סֵפֶר יֻקְרָתִי מְאוֹד, שֶׁבּוֹ לָמְדוּ יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת הָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר בָּעִיר. דוֹרוֹתֵאָה אָהֲבָה מְאוֹד אֶת עֲבוֹדָתָהּ; אֲבָל הָעֻבְדָּה שֶׁרַק יַלְדֵי הָעֲשִׁירִים יָכְלוּ לְהֵרָשֵׁם לְבֵית הַסֵּפֶר הִפְרִיעָה לָהּ מְאוֹד.

לְבַסּוֹף הֶחְלִיטָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת טוֹב יוֹתֵר. כָּךְ, כְּשֶׁעֲדַיִן הָיְתָה רַק בַּת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, חָזְרָה לְבֵית יַלְדוּתָהּ וְהָפְכָה אֶת בֵּית הָאֲחֻזָּה הַגָּדוֹל לְבֵית סֵפֶר פְּרָטִי שֶׁלָּמְדוּ בּוֹ לֹא רַק סִפְרוּת וְחֶשְׁבּוֹן, אֶלָּא גַּם כֵּלִים חֲשׁוּבִים לַחַיִּים, כְּמוֹ נִימוּסִים וּמוּסָר.

מִכֵּיוָן שֶׁדּוֹרוֹתֵאָה הָיְתָה מוֹרָה טוֹבָה וַאֲהוּבָה כָּל כָּךְ עַל תַּלְמִידֶיהָ, הַהַרְשָׁמָה לְבֵית סִפְרָהּ הַפְּרָטִי הָיְתָה יְקָרָה מְאוֹד; אֲבָל דוֹרוֹתֵאָה דָּאֲגָה לְכָךְ שֶׁבִּזְכוּת הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר קִבֵּל מִמִּשְׁפְּחוֹת הָעֲשִׁירִים, מִשְׁפְּחוֹת הָעֲנִיִּים בָּאֵזוֹר יָכְלוּ לִרְשֹׁם אֶת יַלְדֵיהֶן לְבֵית הַסֵּפֶר חִנָּם.

כָּךְ בִּלְּתָה אֶת שְׁנוֹתֶיהָ בְּנִהוּל בֵּית הַסֵּפֶר וּבְהוֹרָאָה. דּוֹרוֹת עַל גַּבֵּי דּוֹרוֹת שֶׁל יְלָדִים עָבְרוּ בְּכִתָּתָהּ וְזָכְרוּ אוֹתָהּ לְטוֹבָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁכְּבָר הָיְתָה דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, הִיא חָוְתָה מַשֶּׁהוּ שֶׁשִּׁנָּה אֶת חַיֶּיהָ: הִיא הֻזְמְנָה לְלַמֵּד פַּעַם בְּשָׁבוּעַ בְּבֵית הַכֶּלֶא הַמְּחוֹזִי, וְגִלְּתָה אֶת הַתְּנָאִים הַמַּחְפִּירִים שֶׁבָּהֶם חַיִּים הָאֲסִירִים שָׁם: לְלֹא חִמּוּם בַּחֹרֶף, הֵם הָיוּ מִצְטוֹפְפִים מִתַּחַת לִשְׂמִיכוֹת דַּקּוֹת וְרוֹעֲדִים מִקֹּר בְּכָל לַיְלָה; הָאֹכֶל שֶׁאָכְלוּ הָיָה מִתַּחַת לְכָל בִּקֹּרֶת; וְנוֹסָף עַל כָּל אֵלֶּה – הִיא גִּלְּתָה שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל מֵהָאֲסִירִים לֹא פָּשְׁעוּ מֵעוֹלָם: בְּכָל בֵּית מַאֲסָר כָּזֶה הָיָה אֲגַף שֶׁמֻּקְדָּשׁ לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ. אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בָּאֲגַף הַזֶּה לֹא הָיוּ פּוֹשְׁעִים כְּלָל, אֶלָּא אֲנָשִׁים חוֹלִים שֶׁמְּדִינַת מֵסֵצ’וּסֵטְס לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם, וּלְכֵן סָגְרָה אוֹתָם בְּבָתֵּי כֶּלֶא יַחַד עִם שׁוֹדְדִים וְרוֹצְחִים.

כְּשֶׁיָּצְאָה מִבֵּית הַמַּאֲסָר, צָעֲדָה דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס הַיְשֵׁר אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט; שָׁם תָּבְעָה אֶת הַמְּדִינָה בִּדְרִישָׁה לְשַׁפֵּר אֶת הַתְּנָאִים בְּבֵית הַכֶּלֶא. הִיא הִסְבִּירָה לַשּׁוֹפֵט שֶׁהַחֹרֶף בְּמֵסֵצ’וּסֵטְס קַר מְאוֹד, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲנָשִׁים – גַּם אִם הֵם אֲסִירִים – יִקְפְּאוּ מִקֹּר בְּכָל לַיְלָה.

בֵּית הַמִּשְׁפָּט אָכֵן צִוָּה לְשַׁפֵּר מִיָּד אֶת הַתְּנָאִים בְּבֵית הַכֶּלֶא, אֲבָל דוֹרוֹתֵאָה יָדְעָה שֶׁזּוֹ רַק תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר. הִיא יָדְעָה שֶׁזֶּה לֹא בֵּית הַכֶּלֶא הַיָּחִיד בַּמְּדִינָה שֶׁהַתְּנָאִים בּוֹ מַחְפִּירִים, וְשֶׁכָּל עוֹד לֹא יָקוּמוּ מוֹסָדוֹת מַתְאִימִים לְטִפּוּל בְּחוֹלֵי נֶפֶשׁ, גַּם הַבְּעָיָה הַזּוֹ לֹא תִּפָּתֵר.

דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס הֵחֵלָּה לִנְסֹעַ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל הַמְּדִינָה, וּלְתַעֵד אֶת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם מֻחְזָקִים אֲסִירִים וְחוֹלֵי נֶפֶשׁ. לְבַסּוֹף נִסְּחָה הַצָּעַת חֹק לְבֵית הַמְּחוֹקְקִים בִּמְדִינַת מֵסֵצ’וּסֵטְס, הַדּוֹרֶשֶׁת לְהַגְדִּיל אֶת תַּקְצִיב הַמְּדִינָה לְשֵׁם שִׁפּוּר הַתְּנָאִים בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא וְלַהֲקָמָה שֶׁל בָּתֵּי חוֹלִים מַתְאִימִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ.

לַמְרוֹת הַהֶשֵּׂג הַמַּרְשִׁים, גַּם הַצְלָחָה זֹו לֹא סִפְּקָה אוֹתָהּ. הִיא עָבְרָה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית וְהִגִּישָׁה הַצָּעוֹת חֹק דּוֹמוֹת גַּם בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת. נוֹסָף עַל כָּךְ, פָּעֲלָה לְהָקִים בְּכָל מְדִינָה בֵּית חוֹלִים מְיֻחָד לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ. בְּמַהֲלַךְ חַיֶּיהָ, דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס הֵקִימָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים בָּתֵּי חוֹלִים, וְרֻבָּם קַיָּמִים עַד הַיּוֹם.

לְגַבֵּי כָּל אָדָם רָגִיל, יָכֹלְנוּ לַעֲצֹר כָּאן וּלְהַגִּיד שֶׁחַיֶּיהָ שֶׁל דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס הֵבִיאוּ בֶּאֱמֶת לְשִׁנּוּי לְטוֹבָה אֵצֶל עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי יְלָדִים, עֲנִיִּים, אֲסִירִים וְחוֹלִים. אֲבָל דוֹרוֹתֵאָה לֹא הָיְתָה אָדָם רָגִיל, וְגַם לְאַחַר שֶׁנִּסְּתָה לְלֹא הַצְלָחָה לְהֶעֱבִיר חֹק פֵדֵרָלִי שֶׁיְּחַיֵּב אֶת כָּל מְדִינוֹת אַרְצוֹת הַבְּרִית לִשְׁמֹר עַל תְּנָאִים בְּסִיסִיִּים בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא שֶׁלָּהֶם, הִיא לֹא עָצְרָה אֶת פְּעִילוּתָהּ.

דוֹרוֹתֵאָה הֶחְלִיטָה לִנְסֹעַ לְאֵירוֹפָּה לִרְאוֹת מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן כֵּיצַד הַמְּדִינוֹת הַנְּאוֹרוֹת שָׁם מִתְיַחֲסוֹת לַחוֹלִים וְלָאֲסִירִים שֶׁלָּהֶן. הִיא הִזְדַּעַזְעָה לְגַלּוֹת שֶׁבִּמְדִינוֹת רַבּוֹת בְּאֵירוֹפָּה הָיוּ שְׁנֵי סוּגֵי בָּתֵּי חוֹלִים: בָּתֵּי חוֹלִים פְּרָטִיִּים, שֶׁהַתְּנָאִים בָּהֶם הָיוּ טוֹבִים וְעָבְדוּ בָּהֶם טוֹבֵי הָרוֹפְאִים עִם מֵיטַב הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה; וּבָתֵּי חוֹלִים צִבּוּרִיִּים, שֶׁהַתְּנָאִים בָּהֶם הָיוּ מַחְפִּירִים בְּיוֹתֵר.

אָז הֵחֵלָּה לִפְעֹל לְקִדּוּם חֲקִיקָה בִּמְדִינוֹת אֵירוֹפָּה וּבְאַנְגְלִיָּה, וַאֲפִלּוּ נִסְּתָה לִקְבֹּעַ פְּגִישָׁה עִם הָאַפִּיפְיוֹר פִּיּוּס הַתְּשִׁיעִי. הַוָּטִיקָן הִסְבִּיר לָהּ שֶׁהָאַפִּיפְיוֹר אָדָם עָסוּק מְאוֹד וְאֵין לוֹ זְמַן לְהִפָּגֵשׁ עִם נָשִׁים אָמֵרִיקָנִיּוֹת; אֲבָל דוֹרוֹתֵאָה – שֶׁכְּבָר גִּלִּיתֶם שֶׁהָיְתָה עַקְשָׁנִית בְּיוֹתֵר – לֹא וִתְּרָה. הִיא נָסְעָה לְאִיטַלְיָה כְּדֵי לָדוּן שָׁם עִם הַמֶּמְשָׁלָה עַל בְּנִיַּת בָּתֵּי חוֹלִים.

יוֹם אֶחָד רָאֲתָה אֶת הַכִּרְכָּרָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר. מִבְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, נֶעֶמְדָה עַל הַכְּבִישׁ מוּל הַכִּרְכָּרָה, וְדָרְשָׁה מִמֶּנָּה לַעֲצֹר. הִיא לֹא יָדְעָה אִיטַלְקִית, אֲבָל זָכְרָה אֶת הַלָּטִינִית שֶׁלָּמְדָה כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה. הָאַפִּיפְיוֹר פִּיּוּס הַתְּשִׁיעִי נִדְהַם לִשְׁמֹעַ אִשָּׁה אָמֵרִיקָנִית מְדַבֶּרֶת לָטִינִית שׁוֹטֶפֶת כָּל כָּךְ, אֲבָל נִדְהַם עוֹד יוֹתֵר מִתֹּכֶן דְּבָרֶיהָ. לְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה זֹאת, הָאַפִּיפְיוֹר פִּיּוּס הַתְּשִׁיעִי הוֹצִיא צַו מְיֻחָד הַדּוֹרֵשׁ אֶת הֲקָמָתוֹ שֶׁל בֵּית חוֹלִים מְיֻחָד לְטִפּוּל בְּחוֹלֵי נֶפֶשׁ בְּכָל הַמְּחוֹזוֹת שֶׁבִּשְׁלִיטַת כְּנֵסִיָּתוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן, דוֹרוֹתֵאָה נִקְרְאָה לַעֲזֹב אֶת אֵירוֹפָּה וְלָשׁוּב בִּמְהֵרָה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, מִכֵּיוָן שֶׁפָּרְצָה שָׁם מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים וְכֻלָּם הִתְגַּיְּסוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּלְּחִימָה. דוֹרוֹתֵאָה, שֶׁכְּבָר הָיְתָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, אָסְפָה סְבִיבָה נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁחִפְּשׂוּ כֵּיצַד לַעֲזֹר, וְהֵקִימָה אֶת מִסְדַּר הָאֲחָיוֹת הַמִּתְנַדְּבוֹת לְטִפּוּל בְּנִפְגְּעֵי הַמִּלְחָמָה.

הָאֲחָיוֹת הָאֵלֶּה הִצִּיעוּ טִפּוּל מָסוּר לְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ – מִבְּלִי לְהִתְיַחֵס לַצַּד שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגִּיעוּ הַחַיָּלִים הַפְּצוּעִים – מִן הַצָּפוֹן אוֹ מִן הַדָּרוֹם – וּמִבְּלִי לְקַבֵּל כָּל תְּמוּרָה מֵעֵבֶר לַזְּכוּת לַעֲזֹר. עַד הַיּוֹם הָאִרְגּוּן הַזֶּה שֶׁהֵקִימָה פָּעִיל בִּמְקוֹמוֹת מֻכֵּי מִלְחָמָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ – אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ בַּשֵּׁם “הַצְּלָב הָאָדֹם”.

מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָאָמֵרִיקָנִית, כְּמוֹ כָּל הַמִּלְחָמוֹת, הָיְתָה אֲרֻכָּה וְנוֹרָאָה – הִיא נִמְשְׁכָה אַרְבַּע שָׁנִים. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת שׁוּרוֹת הַחַיָּלִים, נִפְתְּחוּ דַּלְתוֹת בָּתֵּי הַכֶּלֶא וְהָאֲסִירִים שֻׁחְרְרוּ. בְּעִקְבוֹת זֹאת הַדְּרָכִים הָפְכוּ לִמְסֻכָּנוֹת מְאוֹד לָעוֹבְרִים בָּהֶן.

יוֹם אֶחָד נָסְעָה דוֹרוֹתֵאָה דִיקְס בְּכִרְכַּרְתָּהּ בְּאַחַת מִן הַדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת, וּלְפֶתַע שׁוֹדֵד דְּרָכִים עָמַד מוּל הַכִּרְכָּרָה וּבְאִיּוּמֵי אֶקְדָּח דָּרַשׁ מִמֶּנָּה לַעֲצֹר. “אַתָּה לֹא צָרִיךְ אֶקְדָּח, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד”, עָנְתָה לוֹ דוֹרוֹתֵאָה מִבְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף. “אִם אַתָּה זָקוּק לְכֶסֶף לְמִחְיָתְךָ, כָּל מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ זֶה לְבַקֵּשׁ”. הָאָסִיר הֶחְוִיר וְהוֹרִיד אֶת נִשְׁקוֹ – לֹא בִּגְלַל הַתֹּכֶן שֶׁל דְּבָרֶיהָ, אֶלָּא בִּגְלַל קוֹלָהּ שֶׁל הַדּוֹבֶרֶת. הוּא זָכַר אֶת הַקּוֹל הַזֶּה מִיָּמָיו כְּאָסִיר בְּבֵית הַכֶּלֶא – זֶה הָיָה הַקּוֹל הַיָּחִיד שֶׁשָּׁמַע בְּכָל חַיָּיו שֶׁהֵגֵן עָלָיו וְעַל זְכוּיוֹתָיו, גַּם אַחֲרֵי שֶׁהָפַךְ לְאָסִיר מֻרְשָׁע. מִיָּד שָׁמַט אֶת אֶקְדָּחוֹ, נָפַל עַל בִּרְכָּיו וְהֵחֵל לְהִתְיַפֵּחַ, “הַאִם תּוּכְלִי לִסְלֹחַ לִי, גְּבִרְתִּי?” הִתְחַנֵּן בְּפָנֶיהָ.

“כַּמּוּבָן”, הֵשִׁיבָה לוֹ דוֹרוֹתֵאָה בְּחִיּוּךְ, “סְלִיחָה אֶפְשָׁר לָתֵת חִנָּם, אֲבָל הַאִם תִּרְצֶה בְּכָל זֹאת אֶת הָאַרְנָק שֶׁלִּי?” “בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא!” עָנָה הַשּׁוֹדֵד, שֶׁהִתְחִיל לַחְשֹׁב בִּרְצִינוּת עַל הַ”קַּרְיֵרָה” שֶׁבָּחַר לְעַצְמוֹ – וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.