בִּשְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים וְהַשְּׁמוֹנִים שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, שְׁכוּנַת הַארְלֶם בִּנְיוּ־יוֹרְק הָיְתָה מָקוֹם מְסֻכָּן מְאוֹד לִחְיוֹת בּוֹ. יְלָדִים יָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם וּבְכִיסָם סַכִּין; סוֹחֲרֵי סַמִּים עָמְדוּ בַּצְּמָתִים, וּכְנֻפְיוֹת עֲבַרְיָנִים נִהֲלוּ מִלְחֲמוֹת יֶרִי בָּרְחוֹבוֹת.

כַּמּוּבָן, רֹב תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה לֹא רָצוּ שׁוּם חֵלֶק בַּמְּצִיאוּת הָאַלִּימָה שֶׁל חַיֵּי הַכְּנֻפְיוֹת. הֵם קִוּוּ לָתֵת לְיַלְדֵיהֶם הִזְדַּמְּנוּת לְחַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר, מִחוּץ לַשְּׁכוּנָה. אֲבָל, כְּדֵי לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר דְּרוּשִׁים כֵּלִים טוֹבִים יוֹתֵר – דְּרוּשָׁה הַשְׂכָּלָה. הַלִּמּוּדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיוּ יְקָרִים מְאוֹד, וּבִזְמַן שֶׁלַּהוֹרִים הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד לִמְצֹא פַּרְנָסָה טוֹבָה דַּיָּהּ כְּדֵי לִדְאֹג לַהוֹוֶה, הַתִּקְוָה לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר הָלְכָה וְדָעֲכָה כְּמוֹ לֶהָבָה שֶׁל נֵר בְּמָקוֹם לְלֹא אֲוִיר.

לַמְּצִיאוּת הַזּוֹ נוֹלַד בִּשְׁנַת 1971 טוּפָּאק אָמָארוּ שָׁאקוּר. אִמּוֹ קָרְאָה לוֹ כָּךְ עַל שֵׁם הַצִּ’יף הָאַחֲרוֹן שֶׁל שֵׁבֶט הָאִינְקָה, טוּפָּאק אָמָארוּ הַשֵּׁנִי, שֶׁחַי בְּפֵּרוּ בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְלָחַם שָׁם לְמַעַן זְכוּיוֹת הַיְּלִידִים נֶגֶד הַכּוֹבְשִׁים הַסְּפָרַדִּים (אֶת הָאַגָּדָה שֶׁלּוֹ אֲסַפֵּר בְּפַעַם אַחֶרֶת).

אָבִיו שֶׁל טוּפָּאק, כְּמוֹ רַבִּים מִשְּׁכֵנָיו, הִתְקַשָּׁה לִמְצֹא עֲבוֹדָה, וּבְלֵית בְּרֵרָה הִצְטָרֵף לִכְנֻפְיָה וְהִתְחִיל לִהְיוֹת סוֹחֵר סַמִּים. כָּךְ נוֹלַד טוּפָּאק אֶל תּוֹךְ עוֹלָם שֶׁל פֶּשַׁע וְאַלִּימוּת, לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחְלִיט בְּעַצְמוֹ עַל עֲתִידוֹ.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הֶאֱמִינוּ שֶׁגַּם הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית כְּפוּפָה לְחֻקֵּי הַטֶּבַע, וּמִי שֶׁנּוֹלַד לְעוֹלָם שֶׁל פֶּשַׁע נִדּוֹן לְחַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁל פֶּשַׁע. טוּפָּאק אָמָארוּ שָׁאקוּר יִגְדַּל לִהְיוֹת הָאִישׁ שֶׁיּוֹכִיחַ שֶׁאֵין אֱמֶת בָּאֱמוּנָה הַזּוֹ. סִפּוּרוֹ הוּא סִפּוּר שֶׁל אָדָם שֶׁנִּסָּה, וְגַם הִצְלִיחַ, לַעֲמֹד נֶגֶד הַכּוֹחוֹת הָאַדִּירִים שֶׁנִּצְּבוּ לְפָנָיו, וְלִסְלֹל לְעַצְמוֹ וְלַבָּאִים אַחֲרָיו אֶת הַדֶּרֶךְ לְעָתִיד אַחֵר.

טוּפָּאק הַצָּעִיר לֹא רָצָה לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הָאַלִּים שֶׁלְּתוֹכוֹ נוֹלַד. לָכֵן, כְּנַעַר, הִצְטָרֵף לִקְבוּצַת תֵּאַטְרוֹן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת הַמְּסֻכָּנִים.

כְּשֶׁאֲחוֹתוֹ נוֹלְדָה, הוֹרָיו הֶחְלִיטוּ שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ מַאֲמַצִּים כַּבִּירִים לְהַבְטִיחַ לְיַלְדֵיהֶם סִכּוּיִים טוֹבִים יוֹתֵר לַחַיִּים. כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהַסַּכָּנוֹת שֶׁל הַשְּׁכוּנָה, הֵם עָבְרוּ לָגוּר בָּעִיר בּוֹלְטִימוֹר. בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ שֶׁל בְּנָם הַצָּעִיר לַתֵּאַטְרוֹן, הֵם רָשְׁמוּ אוֹתוֹ לְתִיכוֹן לְאָמָּנוּיוֹת – שָׁם טוּפָּאק לָמַד מִשְׂחָק, מוּזִיקָה וְרִקּוּד.

הָעִסּוּק הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר הָיָה לִכְתֹּב שִׁירִים וְלָשִׁיר אוֹתָם בְּסִגְנוֹן הַמּוּזִיקָה הֶחָדָשׁ שֶׁל אוֹתָהּ תְּקוּפָה – מוּזִיקַת הָרֵאפּ. הוּא אֲפִלּוּ נִבְחַר לָרַאפֶּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּבֵית סִפְרוֹ.

הַחַיִּים הֵחֵלּוּ לְהֵרָאוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, וְהַתִּקְוָה הֵחֵלָּה לִפְרֹחַ. טוּפָּאק רָאָה שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם אַחֵר, שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁהִכִּיר כָּל חַיָּיו. אֲבָל הַמְּגוּרִים בְּבּוֹלְטִימוֹר הָיוּ יְקָרִים מִדַּי, וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נֶאֶלְצָה שׁוּב לַעֲבֹר דִּירָה – הַפַּעַם לְקָלִיפוֹרְנִיָּה, לִשְׁכוּנָה שֶׁהָיְתָה לֹא פָּחוֹת מְסֻכֶּנֶת מֵהַמָּקוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ.

טוּפָּאק הַצָּעִיר נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר כְּדֵי לְסַיֵּעַ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ. הוּא הִתְחִיל לַעֲבֹד בָּעֲבוֹדָה הַיְּחִידָה שֶׁהִכִּיר – הוּא הִצְטָרֵף לִכְנֻפְיָה וְהָפַךְ לְסוֹחֵר סַמִּים בְּעַצְמוֹ.

יוֹם אֶחָד, גֵּאֶה בְּהַצְלָחָתוֹ, הֵבִיא לְאִמּוֹ עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל שְׁטָרוֹת. הוּא שָׂמַח שֶׁהוּא יָכוֹל כָּךְ לַעֲזֹר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ; אֲבָל לְמַרְבֵּה הַפְתָּעָתוֹ, אִמּוֹ לֹא שָׂמְחָה כְּלָל. בִּמְקוֹם לִצְהֹל עַל הָעֶזְרָה, הִיא פָּרְצָה בִּבְכִי. הִיא יָדְעָה שֶׁכֶּסֶף כָּזֶה לֹא מַגִּיעַ מֵעֲבוֹדָה מְהֻגֶּנֶת. הִיא יָדְעָה שֶׁלַּמְרוֹת כָּל מַאֲמַצֶּיהָ, בְּנָהּ נָפַל לְאוֹתָם חַיִּים שֶׁהֵם נִסּוּ לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵיהֶם.

כִּשָּׁרוֹן הוּא כְּמוֹ פָּנָס קָטָן שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹ גַּם מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה הַחֲשׁוּכָה בְּיוֹתֵר. חֲבֵרָיו לַכְּנֻפְיָה, שֶׁזִּהוּ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל הַצָּעִיר, הֵבִינוּ שֶׁאֵלֶּה לֹא הַחַיִּים שֶׁטּוּפָּאק נוֹעַד לִחְיוֹת. הֵם עוֹדְדוּ אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר וְאַף לְהַקְלִיט אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁאוּלַי יַצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף מִבְּלִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵעוֹלַם הַפֶּשַׁע.

כָּךְ, כְּשֶׁטּוּפָּאק הָיָה בֶּן עֶשְׂרִים, הוּא הִקְלִיט אֶת הָאַלְבּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ. מַהֵר מְאוֹד הָאַלְבּוֹם הָפַךְ לְהַצְלָחָה גְּדוֹלָה. הוּא הִגִּיעַ אֶל אִמּוֹ גֵּאֶה – לֹא עִם עֲרֵמַת שְׁטָרוֹת, אֶלָּא עִם מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת. הַפַּעַם, אִמּוֹ צָהֲלָה מִשִּׂמְחָה: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּנָהּ הֵחֵל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף מִבְּלִי לְהַשְׁחִית אֶת נִשְׁמָתוֹ, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו הָיוּ לָהֶם מַשְׁאַבִּים מַסְפִּיקִים לִחְיוֹת בְּכָבוֹד.

הָיָה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד מְאוֹד בַּשִּׁירִים שֶׁכָּתַב טוּפָּאק. מִצַּד אֶחָד, הֵם הִבִּיעוּ תִּקְוָה לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנוֹת (לְדֻגְמָה, הוּא כָּתַב שִׁיר שֶׁהֻקְדַּשׁ לַנָּשִׁים, וּבוֹ קָרָא לָהֶן לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ מוּרָם); מִצַּד שֵׁנִי, הוּא לֹא הִפְנָה גַּב לָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא. שִׁירָיו סִפְּרוּ אֶת הָאֱמֶת עַל הָעוֹלָם שֶׁהִכִּיר, עִם כָּל הָאַלִּימוּת, הַקְּלָלוֹת, הַסַּמִּים וְהַפֶּשַׁע שֶׁעוֹלָם זֶה הֵכִיל.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, אֲנָשִׁים לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ לַמְּסָרִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שָׁמְעוּ רַק אֶת הַקְּלָלוֹת וְאֶת הָאַלִּימוּת שֶׁבִּטֵּא. הֵם קָרְאוּ לְהַחְרִים אֶת הַמּוּזִיקָה שֶׁלּוֹ בַּטַּעֲנָה שֶׁהַמַּקְשִׁיבִים לָהּ הֵם סוֹחֲרֵי סַמִּים וּפוֹשְׁעִים. לְמַעַן הָאֱמֶת, רֹב מִי שֶׁהִקְשִׁיב לַמּוּזִיקָה הַזּוֹ הָיוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מִבָּתִּים טוֹבִים, שֶׁפָּשׁוּט רָצוּ לִשְׁמֹעַ וְלִטְעֹם מִן הָעוֹלָם הַהוּא שֶׁהוֹרֵיהֶם לֹא הִרְשׁוּ לָהֶם לִרְאוֹת.

תַּחֲנוֹת הָרַדְיוֹ סֵרְבוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת שִׁירָיו, אֶלָּא אִם כֵּן יִכְתֹּב שִׁירִים פָּחוֹת גַּסִּים, אֲבָל טוּפָּאק לֹא הָיָה מוּכָן לְמַתֵּן אֶת שִׁירָיו. “הַשִּׁירִים שֶׁלִּי מְתָאֲרִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי מַכִּיר”, אָמַר, “וְאֶת הָאֱמֶת אָסוּר לְהַשְׁתִּיק”.

הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה לֹא הִסְפִּיקָה לְטוּפָּאק. הוּא אָסַף אֶת חַבְרֵי הַכְּנֻפְיָה הַיְּשָׁנָה שֶׁלּוֹ וְהָפַךְ אֶת כֻּלָּם לְמוּזִיקָאִים, כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יוּכְלוּ לָצֵאת מִמַּעֲגַל הָאַלִּימוּת. יַחַד הִקְלִיטוּ אַלְבּוֹמִים נוֹסָפִים, וְלַמְרוֹת שֶׁתַּחֲנוֹת הָרַדְיוֹ וְהַטֵּלֵוִיזְיָה הֶחְרִימוּ אוֹתָם, יְלָדִים הִמְשִׁיכוּ לִקְנוֹת אֶת הָאַלְבּוֹמִים שֶׁלָּהֶם.

בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר, טוּפָּאק הָפַךְ לְאַחַד הַמּוּזִיקָאִים הַמַּצְלִיחִים בָּעוֹלָם.

עִם זֹאת, כְּמוֹ שֶׁטּוּפָּאק לֹא שָׁכַח אֶת עֲבָרוֹ, הֶעָבָר שֶׁלּוֹ לֹא שָׁכַח אוֹתוֹ: כְּנֻפְיוֹת יְרִיבוֹת עֲדַיִן חִפְּשׂוּ לִפְגֹּעַ בּוֹ. הַמִּשְׁטָרָה לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִרְאוֹת בּוֹ אָדָם שֶׁשִּׁקֵּם אֶת חַיָּיו; “פַּעַם פּוֹשֵׁעַ – תָּמִיד פּוֹשֵׁעַ!” אָמְרוּ.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּדַרְכּוֹ לָעֲבוֹדָה, חֲבוּרַת עֲבַרְיָנִים חִכְּתָה לוֹ בַּכְּנִיסָה לָאֻלְפָּן. הֵם יָרוּ בּוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים וְשָׁדְדוּ אֶת כִּיסָיו. בְּאֹרַח נֵס, טוּפָּאק שָׂרַד בַּחַיִּים לַמְרוֹת הַיֶּרִי. בְּפַעַם אַחֶרֶת, שׁוֹטְרִים פָּרְצוּ לְבֵיתוֹ וְאָסְרוּ אוֹתוֹ עַל פֶּשַׁע שֶׁלֹּא בִּצֵּעַ, וְטוּפָּאק נִשְׁלַח לַכֶּלֶא.

אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁמַּגִּיעִים לַכֶּלֶא מוֹצְאִים עַצְמָם חוֹזְרִים לְעוֹלַם הַפֶּשַׁע, פָּשׁוּט בִּגְלַל שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבָם הֵם פּוֹשְׁעִים. אֲבָל טוּפָּאק רָאָה בְּמַצָּבוֹ הֶעָגוּם הִזְדַּמְּנוּת. בַּתְּקוּפָה שֶׁשָּׁהָה בְּמַאֲסָר קָרָא סְפָרִים רַבִּים – סִפְרֵי שִׁירָה וּפִילוֹסוֹפְיָה – וְהִתְחִיל לַחְשֹׁב כֵּיצַד יוּכַל לַעֲזֹר לְכָל אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בִּשְׁכוּנוֹת הַפֶּשַׁע.

הוּא אֲפִלּוּ הִקְלִיט אַלְבּוֹם חָדָשׁ בְּתוֹךְ הַכֶּלֶא, וְקָרָא לוֹ “אֲנִי נֶגֶד הָעוֹלָם”. בַּשִּׁיר הַזֶּה הִכְרִיז שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַעֲצֹר אוֹתוֹ מִלְּבַטֵּא אֶת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ – לֹא הַכְּנֻפְיוֹת, לֹא הַמִּשְׁטָרָה וְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

כַּעֲבֹר שָׁנָה אֲרֻכָּה שֻׁחְרַר טוּפָּאק מִן הַכֶּלֶא. מִחוּץ לְחוֹמוֹת הַכֶּלֶא חִכּוּ לוֹ עִתּוֹנָאִים רַבִּים. הָיָה לוֹ מֶסֶר אֶחָד לְכָל הַמַּצְלֵמוֹת וְהַמִּיקְרוֹפוֹנִים שֶׁהֻצְּבוּ מוּלוֹ: “נָכוֹן שֶׁאֲנִי גַּס וּמְחֻסְפָּס, שֶׁהֲרֵי גָּדַלְתִּי לְעוֹלָם מָלֵא פֶּשַׁע; אֲבָל אִם אַתֶּם רוֹאִים וֶרֶד שֶׁצּוֹמֵחַ מִתּוֹךְ סֶדֶק בַּבֵּטוֹן, אַל תַּגִּידוּ ‘תִּרְאוּ אֵיךְ הַוֶּרֶד הַזֶּה עָקֹם וּמְכֹעָר’, אֶלָּא ‘וּוָאוּ, אֵיזֶה פֶּלֶא! וֶרֶד הִצְלִיחַ לִצְמֹחַ מִתּוֹךְ סֶדֶק בַּבֵּטוֹן!'”

טוּפָּאק חָזַר לְהַצְלִיחַ בְּעוֹלַם הַמּוּזִיקָה, וַאֲפִלּוּ שִׂחֵק בְּכַמָּה סִרְטֵי קוֹלְנוֹעַ. לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לִהְיוֹת בְּסֵדֶר: הוּא חָתַם עַל חוֹזֶה חָדָשׁ, וְגַם רָצָה לְהָקִים בְּעַצְמוֹ חֶבְרַת תַּקְלִיטִים שֶׁתִּתֵּן לְאָמָּנִים צְעִירִים נוֹסָפִים הִזְדַּמְּנוּת לָצֵאת מֵעוֹלַם הַפֶּשַׁע וְהָאַלִּימוּת.

אֲבָל תִּקְווֹתָיו נִגְדְּעוּ לְפֶתַע. עֶרֶב אֶחָד, הָלַךְ עִם חֲבֵרוֹ לִצְפּוֹת בִּקְרַב אִגְרוּף. לַמְרוֹת שֶׁנִּתֵּק כָּל קֶשֶׁר עִם עוֹלַם הַפֶּשַׁע, הוּא לֹא יָדַע שֶׁלַּחֲבֵרוֹ לֹא נֻתְּקוּ כָּל הַקְּשָׁרִים. בַּדֶּרֶךְ עָצְרָה לְיָדָם מְכוֹנִית וּמִתּוֹכָהּ יָצְאָה חֲבוּרָה שֶׁל חַבְרֵי כְּנֻפְיָה חֲמוּשִׁים. הֵם הֵחֵלּוּ לִירוֹת לְלֹא הַבְחָנָה לְעֵבֶר טוּפָּאק וַחֲבֵרוֹ. הַשְּׁנַיִם פֻּנּוּ לְבֵית הַחוֹלִים בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאוֹד, וּלְמַרְבֵּה הַצַּעַר שְׁנֵיהֶם נִפְטְרוּ.

לַמְרוֹת שֶׁחַיָּיו שֶׁל טוּפָּאק נִגְדְּעוּ מֻקְדָּם, סִפּוּרוֹ נִשְׁאַר לָנֶצַח. עַד הַיּוֹם הוּא מַמְשִׁיךְ לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לְמִילְיוֹנֵי צְעִירִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.

בִּזְכוּת הַדֻּגְמָה הַזֹּאת, יְלָדִים שֶׁגָּדְלוּ בִּשְׁכוּנוֹת עֹנִי – יְלָדִים שֶׁסְּבִיבָתָם חִנְּכָה אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם סִכּוּי לְהַצְלִיחַ אֶלָּא בִּדְרָכִים שֶׁל פֶּשַׁע וְאַלִּימוּת – הִתְחִילוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַגֵּד לַמְּצִיאוּת שֶׁמַּקִּיפָה אוֹתָם וְלִבְנוֹת לְעַצְמָם חַיִּים חֲדָשִׁים.